ספר זה מציג פרק מפתח בתהליך ההתפתחות ההיסטורית-תרבותית וסגנונית של מורשת הבנייה המורכבת, שהתגבשה בארץ ישראלבתקופה של טרום המדינה. האדריכלים והמהנדסים אליעזר ילין ווילהלם הקר נטלו חלק חשוב בתהליך היסטורי-חלוצי זה, שהתרחש בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
בספר זה נחשפים לראשונה סיפורי בתים לא מוכרים מתקופת המנדט, וכן רעיונות תכנוניים שלא הגיעו לכלל מימוש. הטקסטים הבהירים, יחד עם מאות הצילומים, התכניות והרישומים, יוצרים פסיפס מרתק ורב גוני.
